רובין ואח' נ' רכבת ישראל בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר נגרמו לו כפועל יוצא מנפילה בתחנת הרכבת "ההגנה" בתל אביב ביום 15/4/08.

1.לטענת התובע, ביום 15/4/08, בין השעות 20:00-21:00, עת ירד התובע, בתחנת הרכבת "ההגנה", במדרגות הרגילות בדרכו לרציף, החליק התובע במדרגות, כפועל יוצא ממים אשר טפטפו על הריצפה מהתקרה למדרגות . כתוצאה מההחלקה נחבל התובע בגב, ביד ימין ובקרסול ימין. לטענת התובע, האירוע אשר אירע לו נובע מרשלנותה של הנתבעת ו/או חוסר זהירותה ובכלל זה ,הואיל ולא דאגה לתחזוקה תקינה של תחנת הרכבת ו/או לאמצעי זהירות ובכך, הפרה את חובת הזהירות המושגית שלה כלפי הנוסעים והבאים בתחום תחנותיה וכן, הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובע לאור רשלנותה כפי שנטענה על ידו .משכך, מוטלת על התובעת חובה לפצות את התובע בגין נזקיו אשר נאמדו על ידו בסך של 15,000 ₪.

2.הנתבעת – רכבת ישראל, היא החברה המפעילה רכבות להסעת נוסעים בישראל ותחנת הרכבת "ההגנה" ,בה אירע האירוע נשוא התביעה, הינה בשליטתה , בחזקתה והמהווה חלק ממערך פעילותה.

לטענת הנתבעת , באם אמנם החליק התובע כטענתו, הרי שהחליק עקב רשלנותו הבלעדית ו/או המכרעת ו/או עקב חוסר זהירותו ו/או פזיזותו ו/או אשמתו הבלעדית , באשר לא נקט משנה זהירות בהליכתו וכמתחייב מתנאי השטח ו/או תנאי מזג האוויר, כנדרש מכל עובר אורח סביר בתחנה.

3.מבלי לפגוע בטענות ההגנה , כפי שהועלו על ידי הנתבעת, נשלחה על ידי הנתבעת הודעת צד ג' לחברת קבוצת ש. ניר מערכות ביטחון , תחזוקה וניקיון בע"מ וכן, לחברת הביטוח איילון אשר ביטחה אותה. במסגרת ההודעה לצד שלישי , טענה הנתבעת כי ככל שתחוייב במסגרת התביעה, הרי שעל הצד השלישי לשפותה וזאת, מהטעם שהצד השלישי שימש כקבלן לעבודות ניקיון ואחזקה בתקופת האירוע ובהתאם לחוזה בינו לבין הנתבעת, הוא זה אשר התחייב לדאוג לאחזקת וניקיון תחנותיה לרבות התחנה נשוא האירוע . משכך, ככל שאמנם אירע האירוע לתובע , בנסיבות המתוארות על ידו , הרי שהאחריות בגין האירוע מוטלת לפתחו של הצד השלישי.

הדיון:

4.במסגרת הדיון אשר נערך בפני בית המשפט, העידו התובע וכן, עד מטעמו- מר עמית ג'רבי כמו כן ,העיד בפני מטעם הנתבעת מר כחלון אלי אשר שימש כאחראי משמרת מטעם הנתבעת במועד האירוע.

לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את הראיות כפי שהוצגו בפני, עיינתי בכתבי הטענות ובכלל זה אל מול הטענות ובחנתי את הדין – החלטתי כי דין התביעה להדחות ולהלן יפורטו טעמי.

אין חולק על כך שעל הנתבעת מוטלת חובת זהירות מושגית וקונקרטית לדאוג לשלומם ובטיחותם של כלל הנוסעים הבאים לשערי תחנותיה ו/או הרכבות המופעלות על ידה. בכלל חובתה זו , מוטלת על הנתבעת החובה לנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת לתחזק את התחנות באופן שוטף , למנוע מפגעים ולמנוע החלקות של הנוסעים בתחומי התחנה ובכלל זה במדרגותיה.

יחד עם זאת, עדין מוטלת על התובע החובה להראות כי אמנם נפל בנסיבות כפי שתוארו על ידו, כי הנתבעת כשלה מקיום חובת הזהירות שלה וכי הגורם לנפילתו קשור בקשר סיבתי למחדלה של הנתבעת מקיום חובת הזהירות כאמור. עוד מוטל על התובע הנטל להוכיח את הנזקים שאירעו לו.

חובתו של התובע כאמור נובעת מכך שהחלקה או נפילה כשלעצמן אינן מקימות חובה  ואינן מצביעות אוטומטית על קיומה של רשלנות. בענין זה יפים דברי כב' בית המשפט בע"א 145/80 שלמה וקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח', פדי ל"ז 1 113, שם נאמר:

 "חיי יום יום מלאים סיכונים... מי שהולך בדרך או יורד במדרגות עשוי לעיתים לעמוד או להחליק. נפילה או התחלקות היא תופעה רגילה בחיים...".

7.בבוחני את עדותו של התובע הנני מוצאת כי עדותו של התובע אינה אמינה – הן בכל הנוגע לנסיבות האירוע , הן בנוגע למפגעים אשר גרמו לאירוע כביכול והן, בכל הנוגע לנזקים המידיים אשר אירעו לו כפועל יוצא מאותו אירוע .לענין זה – עדותו של התובע התבררה כלא קוהרנטית, רצופה בסתירות פנימיות, סתירות אל מול ראיות אובייקטיביות (כגון תמונות ) וסתירות אל מול הגירסה כפי הובאה על ידי העד מטעמו.

8.כך, בנוגע לנסיבות האירוע:

התובע העיד כי נפל כשהיה בירידה מן המדרגות והוסיף כי :"זה היה בתחילת המדרגות . נפלתי מכל המדרגות, לא ספרתי אבל זה היה ארוך"(עמ' 4 שורות 2-3)

התובע הוסיף והעיד כי :"ברור שאחזתי במעקה" (עמ' 4 שורה 25).

באשר לעד מטעמו, העיד התובע כי יחסית אליו העד עמד :

"למטה, על הרציף . הוא סיים לחלוטין לרדת במדרגות. הוא עמד עם הפנים אלי . הוא ראה איך התגלגלתי" (עמ' 5 שורות 10-11).

העד מטעמו של התובע העיד , בניגוד לעדותו של התובע, כי הוא והתובע ירדו ביחד :"לא זוכר אולי הייתי צעד לפניו או צעד אחריו, אני לא יכול להגיד בדיוק" (עמ' 6 שורות 1-2)